<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שע"א</h1>
<h2>דף ט.</h2>
[סוכה נ"ו ע"ב] ולימא דל בדל בוצינא טב מקרא. בוצינא הוא קישות וקרי הם דילועין. וכדתנן הנודר מן המבושל וכו' ובדלעת הרמוצה ואמרי' מאי דלעת הרמוצה קרי קרקוזאי. הא למדת דקרי הם הדילועין. ובוצינא הם הקישואין כדמתרגמי' את הקישואים ית בוצינאה. והואיל ואתה מוצא דבוצינא הן קישואין וקרי הם דילועין היאך אתה מפרש בוצינא טב מקרא. כלומר בוצינא הוא פרי קטן והוא קודם לדילועין ודילועין הנקראין קרי מתאחרין מהן וגדילין. והכי פיר' ולימא ליה דל בדל שאקח עתה שש ואתה שש ואחרי כן אחת מרויח בעת יציאתן שתקח כמו כן שש. מהו ריוח שלך שאז (הייתי) [היית] צריך להם לצמצם בחולין שאין לך כמוקדשין מעתה שתקח שבע ואין לך ריוח כל כך ואם אתה לוקח שבע שהרי הרבה קדשים יש לך ולא תספיק לאוכלם ונמצא שריוח היה לך בהם אם היית לוקח עתה שש כדי שתקח כמו כן אז שש. והוא משיבו אמרי אינשי בוצינא טב מקרא. כלו' אם יש לי ליקח קישות אחת בעתה שהוא עתה לא הייתי מחליפה בקרא לקחתה בעתה אע"פ שהיא גדולה. והיינו דאמרי' בוצינא מקטפיה ידוע. כלומר ידוע הוא מעת שהתחיל להתגדל בקטנותו. מכלל שמין אחר הוא ששמו בוצין. והן הקישואין. והיינו דאמרי' (ו)איהו בי קרי ואיתתיה בי בוצינא. כלומר הוא נחבא בתוך הדילועין שהם גדולים ומזנה בתוך עלין שהן גדולים ואיהי איתתיה מזנה בין הקישואין שאינן כל כך גדולים ואין להם כל כך עלין גדולים. וכל המפרש בוציני קישואים וקרי קישואים וכשהן קטנים נקראין בוציני עליו הכת' אומ' הכסיל בחשך ילך.
